#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנן במוכר את עצמו ובניו, דאף דאין פודים אותם, פודים את הבנים אחר מיתת אביהם. מדוע?<br>ומה הדין במי שמכר עצמו לעכו""מ ויש חשש שיהרגוהו כגון לודאי?<br>ומה הדין במין?<br>ובמומר לתאבון?<br>ומה היה באותו שבא לפני ר' אמי?"	"משום שילמדו ממעשי העכו""מ, דרק כשאביהם עמם הוא שומר עליהם.<br>ואמר ר' אמי דכ""ש שיש לחוש למיתה.<br>אבל מין העושה להכעיס מורידים ואין מעלים, ולא פודים אותו.<br>ומומר לתאבון פודים אותו.<br>ואותו שמכר עצמו ללודאי סבר ר' אמי לפדותו, ואמרו לו דהוא אוכל איסור אף היכא דאיכא התירא ומין הוא, ולכן לא פדאו."	גיטין דף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה עשה ר""ל כשמכר עצמו ללודאי?<br>וכיצד היה מנהגו בהוצאות ממון?<br>ומה אמר לבתו כששאלה אותו אם אינו רוצה דבר מה להסב עליו?<br>ומה הניח כשמת? ומה אמר על עצמו?"	נטל עמו שק קשור ופקיע, וכשבאו להורגו שאלוהו מה יבקש ביקש להכותם מכה מועטת, והרגם בכך.<br>היה מוציא מה שיש לו ולא שומר לאחר זמן.<br>אמר לה כריסי כרי.<br>הניח רק קבא דמוריקא, וקרי אנפשיה ועזבו לאחרים חילם.	גיטין דף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש קניין לעכו""מ בא""י לחפור בה בורות שיחין ומערות? ולהפקיעה מקדושתה? ומנ""ל? (לרבה ולר' אלעזר).<br>ובמאי קא מפלגי?"	"לרבה: אין קניין להפקיע מן המעשר, דכתיב כי לי הארץ, לי קדושת הארץ. ויש קניין לחפור בורות שיחין ומערות שנאמר והארץ נתן לבני אדם.<br>לר""א: יש קניין להפקיע מן המעשר, דכתיב דגנך ולא דגן עכו""מ. ואין קניין לחפור בורות, דכתיב כי לי הארץ.<br>ופליגי אי דרשינן דגנך ולא דגן עכו""מ, או דגנך ולא דיגון עכו""מ."	גיטין דף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""הלקט שכחה ופאה של עכו""מ חייבים במעשר אא""כ הפקיר.""<br>מה פירש רבה, האם איירי כשעכו""מ ליקט משל ישראל, או כשעכו""מ הניח?<br>וכיצד הכריח כן?<br>ומה סבר להוכיח מזה?<br>ומה דחו?"	"כשעכו""מ הניח, דאם כשישראל הניח מאי אא""כ הפקיר, הא מפקרי וקיימי.<br>והוא למד מזה דרק אם הפקיר פטור ממעשר, אבל בסתמא חייב. הרי דאין קניין לעכו""מ להפקיע מיד מעשר.<br>ודחו די""ל בשל ישראל שליקט עכו""מ, ואף שהפקיר לא הפקיר אלא ע""ד ישראל ולא ע""ד נכרי, ואם לא שב והפקיר הרי זה חייב במעשר."	גיטין דף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לדעת רבה אין לנכרי קניין בא""י להפקיע מתרו""מ&nbsp;מה הוא משיב לראיות דלהלן:<br>ישראל שלקח שדה מעכו""מ קודם שהביאה שליש והחזיר לו אחר שהביאה שליש חייב שכבר נתחייבה, ומבואר דאל""כ פטור?<br>ישראל ועכו""מ שהיו שותפים בשדה, דמבואר בברייתא דחלקו של עכו""מ פטור?<br>ממתני' דרק מפני התקנה חייבוהו ליקח מהנכרי ולהביא ביכורים?"	"איירי בסוריא.<br>ה""נ בסוריא.<br>מן הדין היה מביא, ובגלל זה היו מרבים למכור שסבורים שאין הקדושה פוקעת. ולזה תקנו שלא יביאו.<br>וכשראו לבסוף שמי שמוכר מפני הדחק אינו פודה מה""ט, שבו ותקנו שכן יביא כפי עיקר הדין."	גיטין דף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מבואר במתני' דהמוכר שדהו לעכו""מ מביא ביכורים מפני התקנה.<br>מה הדין מדאורייתא לעניין ביכורים?<br>ולעניין תרומות ומעשרות? ומ""ש?<br>וכיצד תתפרש המשנה דהוא מן התקנה?"	"לר""א דיש קניין לעכו""מ להפקיע, מדינא א""צ להביא. לרבה דאין קניין מדינא צריך להביא ביכורים.<br>ותרו""מ א""צ, דאינם חיוב על הגברא אלא טובלים, ואינו חייב להפריש אלא בבא לאכול או למכור. אבל ביכורים הם חיוב על הגברא. (רש""י).<br>ולרבה דמדינא חייב, מעיקרא כשהרבו למכור מפני שסברו שאין בכך איסור שהיא נשארת בקדושתה, תקנו שלא יביא. ואחר זמן כשראו שעי""ז המוכרים מפני הדחק אינם טורחים לפדות, תקנו שכן יביא כפי עיקר הדין."	גיטין דף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ישראל ועכו""מ שלקחו שדה בשותפות, מה דין הפירות לרבי ולרשב""ג?<br>ובמאי קא מפלגי?<br>וכיצד יפריש תרו""מ?<br>והיכן היתה השדה?"	"לרבי טבל וחולין מעורבים זב""ז, ופרש""י דלא יוכל להפריש ממקו""א דהו""ל מחיוב על הפטור ולהפך, אלא מיניה וביה.<br>לרשב""ג הגדל בחיוב חייב ובפטור פטור. דלדידיה יש ברירה, ולרבי אין ברירה.<br>ולמ""ד דאין קניין לעכו""מ להפקיע תרו""מ בא""י, איירי כשהשדה בסוריא."	גיטין דף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל שאדם מביא ביכורי אשתו?<br>והאם הוא קורא?<br>והאם יש מזה ראייה דקניין פירות כקניין הגוף דמי או דלאו כקנין הגוף דמי?<br>ומה הדחייה?"	"דכתיב ולביתך. והוא גם קורא.<br>לל""ק הוכיחו מזה דכקנין הגוף דמי, ודחו דשאני הכא דאמר קרא ולביתך.<br>לל""ב הוכיחו מדאיצטריך קרא דלאו כקניין הגוף דמי, ודחו דמהכא ילפינן לכל מקום דכקניין הגוף דמי."	גיטין דף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היה בא בדרך וביכורי אשתו בידו ושמע שמתה, האם מביא וקורא?<br>ומה הדין אם לא מתה?<br>ומה הדין בבצרן ושיגרן ביד שליח ומת שליח והביא הוא?<br>וכשהביא ביד שליח אחר?	"מביא וקורא.<br>וס""ד לדקדק דאם לא מתה לא, וכמ""ד דלאו כקניין הגוף דמי. <br>ודחו דמתה איצטריך ליה דקמ""ל דלא גזרינן אטו שיגר ביד שליח ומת שליח, דהתם מביא ואינו קורא, דבעינן לקיחה והבאה באחד.<br>הביא ביד שליח אחר אף בלא האי טעמא אינו קורא, דבכל עניין שליח אינו קורא. (רש""י)."	גיטין דף מז		
